בשביל הצלחה בעתיד, צריך להשקיע עכשיו. את המשפט הזה, על כל גרסאותיו, אמרו אנשים רבים לאורך ההיסטוריה (גוגל מלא בציטוטים כאלו). לכולנו ברור, שרוב הפעמים עלינו להשקיע רבות בזמן הנוכחי, בכדי לקטוף את פירות ההשקעה בעתיד. הדבר נכון לקריירה, זוגיות, משפחה ...והאמת? לכל דבר.
לא, לא מדובר בעוד קלישאה (אולי כן, המוח שלי עייף מכדי לחשוב על כך), אך בפועל אני חיה כרגע בתקופת ההשקעה.
אני מניחה ששמתן לב שהפחתתי את השתתפותי ברשתות החברתיות וגם פעילות הבלוג פחתה, וכן, הסיבה היא שכרגע אני עסוקה בפרוייקט אישי בקריירה שחשוב לי מאוד. הפרוייקט לוקח ממני המון אנרגיה והשקעה, ואני מוצאת את עצמי עובדת בערך 14-16 שעות ביום עליו, מה שלא משאיר לי יותר מדי זמן לדברים אחרים (כדוגמאת אכילה או כתיבה).
ברור לי שזו תקופה, ואני יודעת שהיא תעבור. אבל היי, הפולניה שבי לא תשקוט עד אשר אתלונן בכתב! ובמקרה, אתן הכתובת.
הראש והגוף עייפים, ובכדי לרענן אותם, אני והצמוד שלי החלטנו בספונטניות (יותר נכון רמזתי רמזים עבים שבא לי לצאת להתרענן לרגל יום ההולדת שלי) לנופש קליל בארץ.
בבוקר הנסיעה התעוררתי עם כאב גרון קל וצינון קליל. לקחתי כדור, שתיתי תה והתעלמתי. תוך כדי נסיעה ליעד (אילת למקרה ששאלתן) תקף אותי כאב ראש אימתני. "בסדר, תשתי קצת מים, בטח לא שתית מספיק", אמרתי לעצמי והורדתי עוד ליטר מים.
עד שהגענו למלון כבר הייתי מותשת (מבלי שהתאמצתי... אפילו לא נהגתי). הגענו לחדר וביקשתי ממנו שיגביר את המזגן בזמן שנכנסתי למקלחת קרה. חיש מהר הרגשתי שהראש שלי בוער, ובעצם מה שבאותו בוקר התחיל כהתקררות מזגנים קלה, הפך לחום וחולשה כללית, כשבחוץ המתינה לי בריכה מפתה.
אינספור אקמולים הוכנסו לקיבתי, ובמקום לבלות בבריכה מלאת משפחות, צברתי שעות שינה בחדר.
ביום האחרון של הטיול הרגשתי מעט יותר טוב. שינסתי מותניים, ארזתי את עצמי בבגד ים ושמתי פעמיי לבריכה.